הבוץ הגנוב של חברת אהבהJun 2012
אהבה – מעבדות ים המלח, כורה בוץ מקרקע פלסטינית כבושה בצפון ים המלח לצרכים מסחריים. החברה עושה שימוש בבוץ זה במוצרי הקוסמטיקה שלה, המופצים בישראל וברחבי העולם. על אף הכחשות עיקשות ומתמשכות של החברה, אהבה מנצלת את המשאבים הטבעיים של אדמה כבושה.
אהבה היא חברת קוסמטיקה פרטית, המייצרת את מוצריה בהתנחלות מצפה שלם בצפון ים המלח. דוח חדש[1] של פרויקט המחקר מי מרוויח מהכיבוש[2] של קואליציית נשים לשלום[3], מתאר את הפעילות של חברת אהבה בשטחים הפלסטיניים הכבושים, בניגוד לחוק הבינלאומי.
במכתב רשמי שנשלח מהמנהל האזרחי בתגובה על בקשת חופש מידע של פרויקט מי מרוויח, מצהיר המנהל באופן חד משמעי שאהבה היא החברה היחידה בעלת רשיון להפעיל אתר לכריית בוץ בשטח הכבוש בצפון ים המלח, למטרות מסחריות. אהבה מפעילה את האתר משנת 2004 והאתר עדיין פעיל.
למרות זאת, הנהלת החברה ממשיכה להכחיש כי הבוץ במוצריה נכרה משטחים פלסטינים כבושים. אמנם, המינרלים שבהם משתמשת החברה נכרים על ידי מפעלי ים המלח במחצבות הממוקמות בתוך הקו הירוק, אך הבוץ שמרכיב את מוצרי החברה, נכרה באופן ודאי ממחצבה הממוקמת באדמה כבושה.
כריית בוץ משטחים פלסטיניים כבושים לתועלת הבלעדית של הממשלה והאוכלוסיה הכובשת אסור על פי החוק הבינלאומי, תחת סעיף 47 לתקנות האג ולאמנת ז'נבה.
מי מרוויח יצר קשר עם חברת אהבה וביקש את תגובת החברה לממצאי המחקר, אך לא התקבל כל מענה.
כלל מוצרי חברת אהבה מיוצרים בהתנחלויות, אך הם משווקים בישראל וברחבי העולם תחת התווית "מיוצר בישראל". בבריטניה ובהולנד נחקר התיוג המטעה של מוצרי אהבה, ובדנמרק ובדרום אפריקה הועלו הצעות לתייג באופן ברור את מוצרי התנחלויות, על מנת שהצרכניות/ים יוכלו לקבל החלטה צרכנית מודעת.
[2] מי מרוויח מהכיבוש הוא פרויקט מחקר שנועד לחשוף את המעורבות המסחרית של חברות ישראליות ובינלאומית בשליטה המתמשכת של ישראל בשטחים הכבושים בגדה המערבית, במזרח ירושלים, בעזה וברמת הגולן. אתר הפרויקט: www.whoprofits.org
[3] קואליציית נשים לשלום היא ארגון פמיניסטי שהוקם בנובמבר 2000 עם פרוץ האינתיפאדה השנייה. הקואליציה מחויבת למאבק לסיום הכיבוש וליצירת חברה צודקת, תוך הרחבת מעורבותן והשתתפותן של נשים בשיח הציבורי. אתר הקואליציה: www.coalitionofwomen.org


